Thanking Out Loud

כל כך הרבה דברים טובים קרו לי ב-50 הימים האלה, שלפעמים באמת נדמה לי שאני חולמת.

אני כל הזמן צוחקת שאם הייתי חושבת שאקבל כאלה כמויות של פרגון, הזדמנויות ואהבה כנראה שהייתי מתחילה אותו כבר מזמן! אבל לחיים יש דרך לעבוד בצורה שונה ממה שאנחנו חושבים, ובסופו של דבר אני שמחה שהתחלתי מתי שהתחלתי. הגעתי לבלוג כבר מאוד "מבושלת", עם הרבה חשק ורצון, וככה גם כשנתקלתי בקשיים (ובהחלט היו) זה לא שבר אותי כמו שאולי היה קורה אם הייתי מתחילה במצב אחר.

ומנגד, אני גם שמחה שלא חיכיתי עם זה עוד. אולי אתן זוכרות שבפוסט הראשון סיפרתי שחשבתי לחכות עד שנעבור דירה, רק שבינתיים תאריך המעבר נדחה עוד (כרגע מדובר על סוף מאי) וכשאני חושבת על כל הטוב שהבלוג הזה הביא לחיי אין לי ספק שלדחות אותו עוד היה לא נכון. למעשה הוא סוג של קרן אור כל פעם שאנחנו מקבלים עוד תאריך דחייה ומתבאסים מזה…

הנה רק חלק מהדברים המופלאים שקרו לי בזמן הזה:
* הכרתי אנשים נפלאים שעזרו לי כל כך עם הבלוג, ביניהם אלית אבני המאיירת של הלוגו, אורי העליון הצלם הנפלא שקלט אותי ואת הראש שלי כל כך טוב ושי אטיק, איש הוורדפרס הבלתי נלאה שפתר לי בעיות אין ספור ותמיד בסבלנות ובנועם. בנוסף העזרה והפרגון של אנשים מסביבתי היה מדהים, במיוחד של בן זוגי שעשה כל מה שאפשר וקצת יותר בשביל שהבלוג יצליח, ושל ידידי אסף יחזקאל שעזר מאוד בתמיכה טכנית ומוראלית בימיו הראשונים של הבלוג.

* זכיתי לפרגן למוכרות עצמאיות (לוטה סטייל) ומעצבות ולגלות שלמילה שלי יש כוח! שאחרי שאני מעלה פוסטים אנשים באמת פונים למעצבות, מתעניינים ואפילו קונים – וכל זה בזכותי! זה נפלא במיוחד כי אני חושבת שצמחה פה בשנים האחרונות תעשייה נהדרת של מעצבות שעושות בגדים משגעים למידות גדולות כמו טליה, האני בי, נומה וצילה מיכאלי, וגורם לי הנאה כפולה ומכופלת לדעת שמישהי גילתה אותם בזכותי.

* מעט לאחר הקמת הבלוג הזמינה אותי מיכל הראל מפיפה אליהם לחנות, להצטלם עם הקולקציה החדשה. אז חוץ מזה שהיה כיף ויצאו תמונות מעלפות, זה גם גרם לי להבין את החשיבות של צילום טוב לבלוג ולהחליט שלפחות לסיקורי חנויות שאני עושה אנסה להשיג צלם מקצועי. אין ספק בכלל שהבלוג נראה טוב בהרבה בזכות זה.

* ב-26.2, פחות מעשרה ימים אחרי שפתחתי את הבלוג (!), התקשרו אליי מעיתון לאישה. אחת העורכות שם נתקלה בפוסט שלי וכנראה אהבה, כי הוחלט לעשות כתבה על בלוגריות במידות גדולות. התבקשתי להמליץ על עוד בלוגריות כאלו ושהם יבחרו מתוכן שלוש בנוסף אליי. כתבתי להן על כל מי שאני מכירה וכאן המקום לפרגן להן שוב עם לינקים – כולן שוות הצצה וקריאה, גם אלו שלא יופיעו בכתבה בסוף: זוהר, מירי, גאלה, ענתשרונה, ושרון. הצילומים לכתבה היו בשבוע שעבר והיא צפויה להתפרסם אחרי פסח, כמובן שאעדכן כשזה יקרה!

* מעט לאחר מכן קיבלתי פנייה מתחקירנית שעובדת על סדרה דוקומנטרית עבור ערוץ אחד, שעוסקת בחיים במידות גדולות מכל מיני זוויות שהן לא הזווית השגרתית של דיאטות. אני מן הסתם דיברתי על הנושא של קבלה עצמית, אופנה ושימוש בבגדים לצורך ביטוי עצמי והנאה במקום לצורך הסתרה וטשטוש. אני מקווה שהעניין יתקדם בקרוב ואוכל לספר עוד.

* קיבלתי לא מעט הזמנות לכל מיני תצוגות והשקות, שזה נחמד כי זה מאפשר לי להשאר מעודכנת ולדעת על דברים שיכולים לעניין את הקוראות. גיליתי גם שאני מספיק "חשובה" בשביל שיממנו לי מונית מראש העין לת"א וחזרה… שזה משהו שבכלל לא חשבתי לבקש אפילו.

* ודבר שאולי נקרא קטן אבל בשבילי הוא היה מרגש יותר מהכל – לפני מספר ימים כשיצאתי ממסעדה עם בן זוגי עצרה אותנו בחורה מהממת, וסיפרה שבזכותי היא התחילה לאהוב ולהנות מלהתלבש. שבעבר היא היתה לובשת רק טייצים וטוניקות שחורות כל הזמן, וכשנתקלה בי בפורומים שונים פתאום הבינה שאפשר אחרת והתחילה להעיז. אי אפשר לתאר מה זה עשה לי לשמוע את זה. אני מקבלת לא מעט תגובות מדהימות גם בפומבי וגם בפרטי, ובכל זאת – לשמוע את זה פנים מול פנים, עם בחורה שנראית נפלא ורואים שהיא גם מרגישה נפלא, ולדעת שחלק מזה בזכותי – זה הדבר הכי גדול שיכולתי לבקש לעצמי. אני מרגישה שאם חס וחלילה אמות עכשיו, לפחות אדע שעשיתי משהו טוב בעולם הזה. סיימתי את השיחה הזו עם דמעות בעיניים מרוב התרגשות, ולא הזיק ששנייה אחרי זה עברה לידנו אישה שאמרה לי "היי! אני מזהה אותך מסטייל גורו ואת מהממת!" (סטייל גורו – קבוצת פייסבוק על אופנה).

ואני רוצה להמשיך בקו הזה כשאני מסכמת את התקופה הזו. קרו לי המון דברים מדהימים אבל פה ושם היו גם דברים לא נעימים. גיליתי שבעולם הזה יש גם לא מעט צרות עין, ריכולים וקנאה. גיליתי שלא כל מי שמצטיירת כמקסימה ונחמדה ברשת היא באמת כזו גם במציאות. ועם זאת, הרגעים האלו כל כך קטנים ולא משמעותיים בסכמה הכללית שבה אני מקבלת כל כך הרבה תגובות שמעודדות אותי להמשיך בכל הכוח!
תמיד היה לי קצת קשה לחשוף ולפרסם כל מיני תגובות כמו שאעשה כאן תכף. אני מרגישה שיש בזה אלמנט מסויים של שבירת האינטימיות. אבל החלטתי לעשות את זה בכל זאת (ללא חשיפת פרטים מזהים), כי אלו התגובות שאני חוזרת אליהן כשמשהו מהדברים הלא נעימים שציינתי קודם קורה, כשאני צריכה רגע להיזכר למה אני עושה את זה.
וזה גם המקום לציין שכולכן יכולות לכתוב לי בכל עת – בפייסבוק, בבלוג, במייל, איך שבא לכן. אני עונה לכולן ומשתדלת כמה שאני יכולה לעזור לכולן כמיטב יכולתי. אל תתביישו לשאול אותי דברים כמו מידה ומשקל כי אני לא מתביישת בזה ואם זה יכול לעזור לכן אז למה לא.

אז הנה חלק מהתגובות והפניות שמרגשות אותי כל פעם מחדש, בשם פרטי בלבד על מנת לא לפגוע בפרטיות הכותבות:

דורית:
"רק רציתי להגיד לך שבזכות התמונות שאת מפרסמת החלטתי בפעם הראשונה גם ללבוש שמלה. אמנם אני הרבה יותר ״גדולה״ ממך אבל בכל זאת החלטתי לנסות שמלה לבת מצווה של הבת שלי"

אילנה:
"את מעוררת השראה !אני תמיד בורחת לשחור עם אקססוריז. . מנסה לצמצם את הנוכחות שלי  .  תמשיכי להעלות פוסטים משמחים כאלה!"

רובי:
"אם רק היית יודעת כמה הענקת לי ….אומרים זה רק בגד אבל זה הרבה יותר מזה … זה תפיסה עצמית ובטחון עצמי ואיך הסביבה מסתכלת עליך ותופסת אותך …. בקיצור את שלך עשית   מובטח לך מקום בגן עדן "

ר':
"במשך שנה נכנסתי כל יום לפורום כשעוד היה בתפוז ואמרתי לעצמי שאם מיי לובשת שמלות, גם אני יכולה. עשיתי שינוי ענק במלתחה שלי גם בגללך (ותודה לכל חברות הפורום)."

איילת:
"את חייבת להיות סטייליסטית אישית,אולי אפילו תפתחי נישה לנשים בגודל מעט יותר מהממוצע,שלהן, מנסיון אישי יותר קשה,כי אם לא תעסקי בזה זה בזבוז כישרון נדיר וטעם משובח כזה שלא לכל אחת יש"

קרלה:

"thank you, May, for being an inspiration and positive role model. I hope my daughters (should they ever exist) will learn to love themselves much earlier in life than I did because of the influences of people like you."

נעמי:

"I love the outfits you wear and even more the selfconfidence that you radiate.
I hope it can rub off a little on me."

ועוד כמה ללא שם:
"אני כל כך אוהבת לראות את הפוסטים שלך, את הצבעוניות, את הביטחון ואהבה למי שאת. שואבת מזה כוחות. לומדת ממך. נפלא!!!!!"

"מיי. אני בדר"כ רק קוראת כאן בקבוצה ועדיין לא הגבתי. אבל חורגת ממנהגי כדי להחמיא לך. לא היה לוק אחד שהעלית כאן ולא אהבתי. את השראה מהלכת. תמשיכי לחולל לוקים שמחים ומגוונים כאלו"

"היי מיי, נדיר שאני כותבת פה אבל הייתי חייבת לומר שלום לאחת מההשראות לארון מלא השמלות שלי :-))) השמלה הזו ממש ממש מחמיאה לך !"

"ליייייייק. את וכל מה שעליך. והחמאת לי מקודם על הצבעוניות, רק שאת לא יודעת שאת בין מקורות ההשראה שלי, עוד מהתקופה שהייתי משוטטת בתפוז. ככה סתם שתדעי "

"את כמו זריקת אומץ "

"מיי, כמה אני לומדת ממך. אצלי כל השנה סתווי….אפור,שחור,כחול…."

"נהדרת ואת ההוכחה שכל אישה בכל מידה יכולה להיות פאשניסטה"

"עוקבת אחרייך בהערצה. את דוגמה לאישה שחיה בשלום עם מה שיש ויודעת במדוייק מה נכון לה ואיך לחבר ולשלב . אני בתחום שנים ועובדת עם נשים, בגדים , סטיילינג ולעיתים נדירות פוגשת נשים ( גם הרזות והחטובות) שחיות בכזו הרמוניה עם עצמן, מקסים. בתי בת ה14, קצת מלאה ויפהפיה ואני מראה לה אותך כאישה מעוררת השראה:)"

"היי אני עוקבת אחרי התמונות שלך כל יום!
אני פשוט נהנת מהגישה החיובית הצבעוניות והחוש אופנה שלך.
אני רוצה להודות לך. יש בך משהו שדבק בי.
ועל זה. תודה."

אז מה עוד אפשר לומר אחרי כל כך הרבה אהבה, חיוביות ואופטימיות שמגיעות אליי…? רק שאני מקווה שאצליח להמשיך ככה, שאוכל לתת עוד השראה ושאם אפילו אישה אחת תאהב את עצמה קצת יותר בזכותי – דייני.
ואתן – תזכרו תמיד כמה אתן מהממות כמו שאתן, מבפנים ומבחוץ. לא משנה כמה אתן שוקלות, מה הגובה שלכן, מה צבע העור או השיער או העיניים או כל דבר – אתן מושלמות.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

נכתב ע”י
יותר מ- May Graff

לוק יומי 29.8.16

לוק יומי משרדי משהו היום. קצת משעמם אבל לפעמים צריך להראות יור...
קרא/י עוד

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.