דימוי וחיבור לגוף/איריס קריכלי

הרבה פעמים הרגשתי בחיי שהגוף שלי הוא לא "אני".
שהגוף שלי נמצא בתוך מסיכה. כאילו "לבשתי" גוף.
בתקופות בהן הייתי הכי מחוברת לגוף שלי אלה תקופות שפרחתי.
במבט לאחור ניסיתי להבין מתי אני מחוברת לגוף שלי. מתי אני והגוף שלי שווים בעיני באותה מידה.
ראיתי את עצמי בגיל 21 אחרי ירידה  במשקל, לא רזה, מידה ממוצעת ומרגישה סקסית. מרגישה טוב מבפנים. לא יודעת האם הירידה היא זו שגרמה לי לחיבור מחדש.
אולי תחושת המסוגלות. שאני שולטת במה שאני מרגישה ואיך שאני נראית. אני לא קורבן של הגוף שלי או של הרגשות והמחשבות.
מאוחר יותר בחיי, לאחר שתי לידות, הייתי במשבר גדול. לא הייתי מחוברת לגוף שלי. הייתי עייפה ומתוסכלת. הרגשתי שאיבדתי אותי ואת הגוף שלי. עבדתי על חיבור מחדש בעזרת מטפלת רגשית. אחרי חיבור מחדש, רגשי ומחשבתי הבנתי שהיום הוא היום בו אני רוצה להתחבר מחדש לגוף שלי.
באותה תקופה, הלכתי למאמנת רגשית והיא תמיד הייתה לבושה מקסים. הייתי מגיעה לפגישות איתה עם ג'ינס וגופיה שחורה צמודה. זה היה פחות או יותר כמו המדים שלי. נוח, מכסה, אבל לא חם. לא צריך לחשוב מה ללבוש כי זה מה שיש בארון. לפעמים דברים אחרים אבל ברובם שחורים.
שמתי לב שהנפש והגוף שלי כבר במקום מקבל יותר, והגיע הזמן לקשט את הגוף שלי, בצבעים שהתחלתי לראות, בשמחה ובאהבה שלי לעצמי ולעולם.
החלטתי ללכת לכמה מפגשים עם סטייליסטית. לראות מה אפשר לעשות. לקבל השראה לצבעים, גזרות, לפרטי לבוש שונים. תוך כדי התהליך הזה התחלתי לצלם את עצמי. כדי לראות איך הבגדים יושבים על הגוף. כל יום התלבשתי והצטלמתי. למדתי המון על הגוף שלי ועל עצמי. מה אני אוהבת, לאיזה סגנון אני מתחברת, מה מתאים לי, מה יפה בעיני. עד היום ובמשך שנתיים אני כמעט מידי יום מתלבשת ומצטלמת. הנראות החיצונית שלי מחברת אותי לגוף שלי. ומקרינה ומשקפת אותי מהחוץ פנימה. ככל שהלבוש תואם למה שקורה בתוכי ככה אני רגועה ושקטה יותר. ובעצם זה מעגל. הנפש מניעה את החוץ ולהיפך.
עם הזמן ראיתי שלא רק הסטיילינג משפיע על הגוף שלי אלא גם המזון שאני מכניסה לגוף. הספורט שאני עושה , ריקוד וגם רגשות ומחשבות שאני מייצרת.
עשיתי שינוי תזונתי ובחרתי להכניס רק מזונות שעושים לי נעים בגוף. נעלמו הצרבות וכאבי הרגליים. הרגשתי שאני עושה טוב לגוף. משאירה את הפסולת בחוץ. התחברתי מחדש.
אני חושבת שעצם ההתבוננות שלי היום בדברים הללו, מלמדת אותי עלי. אני זה אני. על כל התכונות ומה שמייחד אותי כאדם.  הגוף שלי הוא צינור. אני פה כדי לטפח את שניהם. להפוך אותם לאחד.
***
רוצות לשתף בסיפור שלכן? לשלוח טור דעה על נושא שבוער בכן?
מוזמנות לכתוב ל-maywearit@gmail.com ואולי תהיו הבאות במדור.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

נכתב ע”י
יותר מ- May Graff

Paris Fashion Week – Fall 2015

I have a confession to make. I don't like the Paris Fashion...
קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.