+ ספר אופנה חדש מתמקד בפלאס סייז
בתור חובבת גדולה של אופנה בכלל וספרי אופנה בפרט, תמיד התבאסתי שאין ספרי אופנה שמתעדים נשים כמוני ומראים לוקים מלאי שיק של נשים במגוון מידות ומבני גוף. אז כבר אין סיבה להתבאס, כי לאחרונה יצא ספר אופנה בשם PLUS+, יוזמה של הבלוגרית הותיקה בת’אני ראטר, והוא מועד מצויין לפאר את שולחנות הקפה שלכן. את הספר ניתן לרכוש באמזון, והוא גם די זול בשביל ספרים מהז’אנר.
(Picture: Bethany Three/Plus+)
+ ריס ווית’רספון מעצבת קו פלאס סייז
ידיעה מעט מוזרה. השחקנית והמפיקה ריס ווית’רספון, עיצבה קו חדש של בגדים עבור רשת Eloquii המתמחה במידות גדולות. האם ווית’רספון נחשבת מלאה בימינו? ואם לא מה בעצם מכשיר אותה לעצב לפלאסיות? לא ברור. בכל מקרה הקו עצמו אביבי וחמוד מאוד לטעמי ומגיע במידות 12-28 אמריקאי (42-58).
+ מחאה על חוסר ייצוג פלאס סייז בשבועות האופנה האירופאיים
מי שעוקבת אחרי שבועות האופנה העולמיים שמה לב למגמה מאוד ברורה: בעוד שבשבוע האופנה של ניו יורק נושא הגיוון (diversity) והמידות הולך ותופס תאוצה מעונה לעונה, בשבועות האופנה האירופאיים מתייחסים לכל הדבר הזה כאילו הוא כמעט ולא קיים. וכך, בעת שבניו יורק מעצבים כמו כריסטיאן סיריאנו וכרומאט מקפידים על העלאת דוגמניות במגוון מידות כבר מספר עונות, ודוגמניות כמו אשלי גרהאם מופיעות בתצוגות חשובות – בלונדון, פריז ומילאנו זה פשוט לא קיים. זה מרתיח במיוחד כשמדובר בשבוע האופנה של לונדון באנגליה, מדינה שבה המידה הממוצעת לנשים היא 44. המאמר המעניין הבא מדבר על התופעה ועל המחאה שאורגנה בשבוע האופנה הלונדוני האחרון על ידי האקטיביסטית היילי האסלהוף.
London Fashion Week Protest led by Hayley Hasselhoff (Center). Getty Images.
+ סיכום שבוע האופנה תל אביב
אחרי הרבה יח”צ שדיבר על כמה שבוע האופנה יהיה מגוון ואינקלוסיבי, הגיע הזמן לקצת סיכומים. למרבה הצער חלק מההערכות הפסימיות התבררו כנכונות – היו כמה “תצוגות גטאות”: תצוגה לנמוכות, תצוגת מבוגרות וכו’. בעיני המסר היה עובר טוב בהרבה לו היו מפזרים את הדוגמניות הללו בין התצוגות השונות ולא יוצרים תצוגות נפרדות. בעניין המידות הגדולות, אמנם לא היתה תצוגה נפרדת עבורן אבל גם כאן התוצאה רחוקה מלהיות מושלמת.
ראשית, כמו שחשדתי מסתבר שעבור רוב המעצבים הישראליים מידות גדולות זה משהו כמו 40-42 (שזה פחות מהמידה הממוצעת בארץ, להזכירכן). דוגמניות במידה גדולה מזו היה ניתן לספור על כף יד אחת בכל שבוע האופנה כולו.
שנית, מבחינה כמותית רוב התצוגות כללו דוגמנית אחת מלאה (במקרה הטוב) כעלה תאנה בלבד. לא היה שילוב אמיתי של מספרים משמעותיים. אפילו אצל דרור קונטנטו, שמעצב פריטים נפלאים לפלאס סייז ושהיה בין היחידים שהעלה דוגמנית במידה 48-50, היו רק 4 דוגמניות מלאות בסך הכל מתוך מעל 30 לוקים.
נקודת האור מבחינתי היתה תצוגה נהדרת של מותג בגדי הים בננות שבאמת כלל מגוון יפהפה של מידות, שהלכו בגאווה על המסלול בביקיני וחוטיני בלי להרגיש לרגע לא שייכות. פשוט הנאה צרופה.
בסך הכל, למרות שזה כאמור רחוק מלהיות מושלם, אני חושבת ששבוע האופנה הזה לוקח אותנו עוד צעד קטן קדימה, ומקווה שבשבועות האופנה הבאים נמשיך לראות התקדמות במישור הזה ולאט לאט נעלה גם בכמויות ובמידות המוצגות על המסלולים.
צלמת: ענבל מרמרי
