רוב הנשים השמנות – ובעצם אפילו לא רק השמנות אלא כל מי שחורגת מהאידאל הגופני המקובל באיזושהי צורה – שומעות מגיל צעיר מה אסור להן ללבוש.
אנחנו מקבלות את המסרים האלה מכל מקום אפשרי: מהמשפחה, מהחברים, מהחברה (כמו ב-society), מהמדיה ומאיפה לא. לא קל להתנתק מהמסרים האלו ולהתגבר עליהם. חלקנו מפנימות אותן עד כדי כך שאנחנו מתחילות למשטר לא רק את עצמנו אלא גם את שאר הנשים סביבנו…
הפוסט הזה בא לצאת נגד כל האיסורים האלו. אני באמת ובתמים חושבת שאין כמעט שום דבר שלא מחמיא לנשים גדולות באופן גורף. הכל תלוי במבנה הגוף, בסטיילינג נכון וגם קצת ביציאה שלנו מהקופסה והבנה שהמוסכמות החברתיות משתנות כל הזמן ואנחנו לא צריכות לחיות את חיינו לפיהן.
ואתן יודעות מה? גם אם משהו באמת פחות מחמיא, ואתן בכל זאת לובשות אותו כי אתן אוהבות את הצבע או כי הוא נוח או מכל סיבה אחרת – גם זה מותר. תפקידנו הוא לא לרצות את הסביבה ולהיות אובייקט למבטים 24/7. אנחנו צריכות ללבוש קודם כל מה שטוב לנו.
אז בנימה אופטימית זו, הנה כמה איסורים ששמעתי רוב חיי ודעתי עליהם. מוזמנות להוסיף את האיסורים שלכן בתגובות והאם התגברתן עליהם – רצוי בליווי תמונות!
לשמנות אסור ללבוש שמלות!
החל משנת 2009 אני לובשת כמעט רק שמלות וחצאיות. כילדה נורא נורא רציתי ללבוש שמלות. הייתי ילדה מאוד girly שאהבה את כל הנסיכות של דיסני ורצתה גם ללבוש שמלות מתנפנפות כמוהן. למרבה הצער אמא שלי היא ההפך ממני בנושא הזה. היא טום-בוי לחלוטין, ובנוסף ברגע שההתבגרות המינית שלי החלה (מוקדם במקרה שלי) היא לא חשבה שראוי שאלבש שמלות. מצחיק לומר אבל זה יצר אצלי מין חסך קל, כך שכשכבר העזתי ללבוש שמלות זה פתח אצלי איזה סכר מטורף, וכמות השמלות שיש לי היום לא שפוייה בעליל. אני חושבת שכל מי שעוקב אחריי יכול לראות כמה שמלות כן יכולות להחמיא לכל אישה – רק צריך למצוא את הגזרה הנכונה למבנה הגוף שלכן.
לשמנות אסור ללבוש צמוד!
כי חס וחלילה שיראו התעגלות של בטן… זה אחד האיסורים שהיה לי לא קל לשחרר. גם אחרי שהתחלתי ללבוש שמלות, בשנים הראשונות זה היה אך ורק כאלו שמתרחבות במותן ומטשטשות את הבטן והאגן. עם הזמן התחלתי לנסות, וזה לא היה קל בהתחלה. הייתי מאוד מודעת לעצמי. אבל ככל שהזמן עבר התחלתי לחשוב שזה סקסי דווקא. אז נכון – רואים שיש לי בטן וישבן. אז מה? בטן וישבן זה דבר נשי. אם כבר אז הבטן האולטרה-שטוחה שמציגים היום במגזינים היא היוצאת דופן. זה רק טבעי שלאישה שכבר אינה בת 16 תהיה בטן, ועל אחת כמה וכמה אם עברה הריונות ולידות.
לשמנות אסור לחשוף זרועות!
זה משהו שעד היום אני עוד מתווכחת עליו עם אמא שלי. נכון, הזרועות שלי לא רזות ובהחלט יש להם “מדלדלים”. אבל בכנות, אני לא חושבת שאם אני לובשת שרוול מישהו חושב שיש לי זרועות דקיקות. מה שאני כן יודעת בוודאות זה שבקיץ כשאני לובשת שרוולים אני מתה מחום. אז לסבול בגלל שלמישהו אולי יהיה לא נעים בעין לראות את הזרועות שלי…? תודה אבל לא תודה.
לשמנות אסור ללבוש סקיני ג’ינס!
וואו, כמה שטעיתי כאן. אחרי שעברתי ללבוש שמלות היתה לי רתיעה ממכנסיים וכמה שנים לא לבשתי כאלו בכלל. בראש שלי היו המכנסיים הרחבים והלא מחמיאים שנהגתי ללבוש לפני. לא העליתי על דעתי בכלל לנסות סקיני – הרי השם אומר הכל, לא? זה לרזות בלבד. עד שיום אחד ראיתי מישהי עם מבנה דומה לשלי עם סקיני, באסוס היה מבצע, ואמרתי לעצמי – מה יכול להיות? אז קניתי, ניסיתי ונפלתי ברשת. היום אני חושבת שסקיני דווקא הרבה יותר מחמיא לנשים מקומרות מאשר לנשים ללא קימורים. במקרה שלי סקיני בגזרה גבוהה גם ממש מחטב אותי, ולעתים קרובות אומרים לי שאני נראית יותר רזה בו מאשר עם שמלות (לא שזה היה אי פעם קריטריון למשהו – רק מראה כמה הקונספציות שלנו על עצמנו לעתים לא נכונות).
לשמנות אסור ללבוש חצאיות עיפרון!
זה מתקשר ישירות לסעיף ה”לא ללבוש צמוד” שהזכרתי קודם. חצאיות עיפרון יוצרות טליה יפה אבל מצד שני מדגישות את הבטן. לאורך רוב השנים מאז שעשיתי ניתוח הקטנת חזה הבטן היתה אצלי האיזור שהכי פחות אהבתי והרגשתי איתו נוח. רק בשנתיים האחרונות הרגשתי מספיק נוח לאזור אומץ וללבוש חצאיות עיפרון, וככל שעובר הזמן אני יותר ויותר אוהבת את זה. למדתי שגם כאן יהיו בחירות שיותר נכונות לי – בדים עבים יותר, הדפסים, מידה לא קטנה מדי – אבל בהחלט לא כדאי לפסול את הז’אנר כי כשהוא נעשה נכון הוא יכול להיות מאוד מחמיא.
שמנות צריכות ללבוש שחור כי זה מרזה!
סעיף שכל כך הרבה נשים בכל הגדלים נופלות בו, וזה כה מבאס. אתחיל בהצהרה – אין לי משהו נגד שחור באופן עקרוני, ואני חושבת שהוא בהחלט יכול להיות שיקי ולהראות נפלא בנסיבות הנכונות. הבעיה מתחילה כשנשים לובשות מלתחה שלמה של שחור רק כי הן חושבות שזה ירזה אותן קצת. אז נשים יקרות – יש לי חדשות בשבילכן. שחור אולי מחטב קצת אבל הוא לא הופך אישה במידה 50 לאישה במידה 38. לעומת זאת הוא כן יכול להיות מבגר, “מכבה”, בולע את הנוכחות והאישיות שלכן. יש כל כך הרבה צבעים נוספים על הספקטרום, חבל להעביר את החיים בצבע אחד.
לשמנות אסור ללבוש לבן!
והסעיף המשלים לסעיף הקודם. הרבה שמנות מתקשות עם הצבע הזה, ולדעתי שלא בצדק. זה נכון שבגלל שהוא בהיר הוא יכול למשוך יותר תשומת לב ל”פגמים” – אבל יש שלל דרכים להתגבר על זה, החל בלבישת לבן עם הדפס כלשהו, דרך שילוב ג’קט מחמיא בצבע אחר, דרך שילוב שרשרת סטייטמנט או חגורה שיסיטו את תשומת הלב וכולי וכולי. זה צבע שמח שמתאים במיוחד לימי הקיץ והאביב העכשוויים, ומשהו במצב הרוח כמעט אוטומטית נעשה יותר בהיר ואופטימי כשלובשים אותו. ומיותר לציין שהוא יפה במיוחד על נשים שזופות, לא משנה מה מידתן.
לשמנות אסור להכניס חולצה למכנסיים/חצאית!
בפורומים וקבוצות שאני משתתפת בהם זה אחד הדברים שנשים יותר מתקשות בו, מטעמי “חשיפת הבטן” שצוינו כבר. אני יכולה להבין את זה אבל חושבת שכדאי שכל אישה תנסה להצטלם ככה פעם אחת ולהשוות את זה, בעיניים כמה שיותר “נקיות”, לתמונה בה החולצה לא בתוך המכנסיים/חצאית. לחלק גדול של הנשים זה דווקא יחמיא הרבה יותר, משום שזה מחלק את הגוף בצורה הרבה יותר פרופורציונלית ונכונה – במיוחד אם יש לכן מותניים צרות יחסית או רגליים ארוכות. ושוב, אולי הכי חשוב, לנסות להחליף את הדיסק במוח שטוען שעגלגלות של בטן זה דבר כל כך נורא. מי שעצם קבע שזה דבר כל כך נורא?
לשמנות אסור ללבוש קרופ טופס!
סעיף למתקדמות. בכוונה כתבתי “קרופ טופ” ולא “חולצת בטן”, למרות שבפועל זה אותו דבר. אבל כשנשים שומעות חולצת בטן הן אוטומטית מדמיינות בטן חשופה לחלוטין. עם זאת, בשנים האחרונות כשמדברים בעולם האופנה על קרופ טופס ממש לא מדובר על מה שהיה בשנות ה-90, חולצות קטנטנות עם מכנסיים נמוכים שחושפים את כל הבטן. מדובר על חולצות שנלבשות עם מכנסיים או חצאית בגזרה גבוהה, כך שלמעשה החלק של הבטן שנחשף הוא סנטימטרים ספורים (ולפעמים אפילו זה לא) של האזור הצר ביותר בטורסו. כמו תמיד אני ממליצה פשוט לנסות ולהשתדל לבוא לזה בעיניים חופשיות מדעות קדומות.
לשמנות אסור ללבוש פסים לרוחב!
אשליות אופטיות כשמן כן הן: אשליות. הרי ברור לכל אחת שזה שהיא לובשת פסים לרוחב לא באמת משמין אותה. אבל יש מספיק נשים שעצם המחשבה על משהו מרחיב מרתיעה אותן – אז איך אפשר ללבוש את ההדפס הזה, שהוא כמעט תמיד שיקי ואופנתי – ולהשאר בחיים? ראשית, פסים דקים כמעט תמיד יהיו פחות מרחיבים מפסים עבים. שנית, שילוב של ג’קט מעל חולצת פסים יוצר לרוב לוק שלא רק שאינו מרחיב אלא ההפך, מחטב ומרזה. שלישית, אפשר לשלב את הפסים בחלק הגוף הצר יותר למראה מאוזן – למשל אם החלק העליון שלך הוא הצר אז ללבוש חולצת פסים עם חצאית עיפרון ש”תצר” את החלק הרחב יותר שהוא האגן. בקיצור, יש מגוון דרכים לא לוותר על ההדפס הזה (או על כל דבר אחר) ועדיין להיראות מצויין.
לשמנות אסור ללבוש בגד ים, ובטח לא ביקיני!
כנראה הנושא החם ביותר בימים אלו. ב”זמנים מודרניים” עובדים עכשיו על כתבה עם צילומי נשים במגוון גדלים בבגדי ים. גם אני שלחתי להם תמונה אם כי אני עוד לא יודעת אם ישתמשו בה.
אני חושבת שיש בזה הרבה עניין של להרגיל את העין ואת המוח ולכן בעיני יש כזו חשיבות לנשים שמצטלמות ומעלות את זה לרשת או סתם מסתובבות בחוף הים לבושות במה שעושה להן טוב. כי כשהעין רגילה רק לסטנדרט מסויים אז כל מה שחורג ממנו נראה מוזר, אבל אם ירגילו את העין לראות מגוון של צורות וגדלים אז זה גם ייראה הרבה פחות מוזר.
זה נכון שבגד ים, מעצם הווייתו (גם אם הוא שלם) מאפשר לנו הרבה פחות משחק וטשטוש מאשר בגדים רגילים. אבל אלוהים אדירים, האם כל חיינו אנחנו אמורות לסבול ולא ללכת לים, או ללכת מכוסות בשכבות, בגלל שאנחנו לא דוגמניות מידה 36? לא ולא. אני מכירה נשים שמעל עשור שנים לא מעיזות ללכת לים או לבריכה. מי נפגע מזה בסופו של דבר? רק הן, שמונעות מעצמן את אחת ההנאות הגדולות שיש לנו כאן בקיץ הישראלי.
אני אומרת, ואני יודעת שיותר קל לומר מאשר לעשות – שימו ז** על כל מי שלא מתאים לו. הגוף שלכן הוא שלכן, ואין בו שום דבר שצריך לגרום בושה או הסתרה. לא גנבתן מאף אחד. מי שצריך להתבייש זה מי שלא מסוגל לקבל אנשים שונים ממנו, מה שלרוב מעיד רק על חוסר בטחון אצל אותו אדם.
אישית קניתי ביקיני טרופי מהמם השנה, ואני מתכוונת לנצל אותו כמה שרק אפשר.
באופן חריג לא אצרף כאן תמונות של עצמי כיוון שאני שומרת אותן לפוסט שיוקדש לנושא, במקום זה צירפתי תמונות של נשים מהממות אחרות בבגדי ים, שמראות כמה מגוון צבעים וגזרות יש היום גם בבגדי ים במידות גדולות.
שמנות לא יכולות להיות שלמות ומרוצות מעצמן!
וכל הרשומה הארוכה הזו מתנקזת לסעיף האחד הזה, שהוא המפתח לכל. הרי הסיבה שבגינה אנחנו שומעות את המסרים האלה – ולפעמים גם מחילות אותן על עצמנו – היא שלא יעלה על הדעת שאנחנו מרוצות כפי שאנחנו. לא יעלה על הדעת שלא נרצה להסתיר, לטשטש, להחביא. וזו הגישה שנגדה אני יוצאת בכל ליבי. אני שמנה ואוהבת את עצמי. אני חושבת שאני יפה וסקסית. אני בריאה כמו שלא הייתי גם במשקל נמוך בהרבה. יש לי כל מה שאני יכולה לחלום עליו בחיים. ואני ממש לא מתכוונת להתנצל על קיומי ועל איך שאני נראית, ולא להתחבא ולהסתיר את עצמי. ויש לי חדשות בשבילכן: גם אם אתן כן רוצות לרדת במשקל, מותר לכן לעשות את זה מתוך אהבה וקבלה עצמית. מותר לכן להתלבש יפה ולא להסתיר את עצמכן בתהליך. כי אתן יפות לא משנה מה משקלכן, אתן יפות בגלל מי שאתן.
היי מיי,
קודם כל – מתה על הסטייל שלך!
הייתי שמחה אם היית יכולה לכתוב מאיפה כל פריט בתמונות… (גם באינסטגרם)- כפי שכתבת בעבר.
היי! כמו שאת רואה יש פה מלא תמונות אז לכתוב על כולן יקח המון זמן, אבל אם יש משהו ספציפי שאהבת תגידי שורה ומיקום ואענה. באופן כללי אני כמעט כל יום מפרסמת בבלוג לבוש יומי ואז גם נותנת פרטים על מאיפה נקנה כל דבר ולינקים אם יש, אז את מוזמנת לעקוב :)
סטיילינג מהמם…אם רק היו מראים תמונות כאלה במדייה המצב היה אחר. כל הכבוד!
יש לך כשרון טבעי להלבשה- האם את עוסקת בזה או שזה רק תחביב? מאד מרשים.
היי! כרגע רק כתחביב. אבל אני מתכוונת ללמוד סטיילינג בתקווה לעסוק בזה באופן מקצועי בקרוב :)
מהממת! כמה סטייל, כמה תובנות, כיף לשמוע אותך! :)
וואו כמה שאת צודקת !
כמעט כל הדברים פה היו נכונים לגביי !
ועכשיו אין לי בעיות כאלו לרוב .
יש לי מגירה שלמה שמלאה בקרופ טופים .
מגירה של חצאיות (בעיקר סקייטר אבל יש גם עפרון)
וארון מלא בשמלות יפיפיות .
אני חושבת שבאמת הבעיה פה היא לא בלבוש אלא באיך שאנחנו מרגישות עם עצמנו !
ושבוע שעבר קניתי חזית בגד ים שאני הולכת ללכת איתה לים ולבריכה ולהנות למרות המבטים !
בדיוק כך! אנחנו צריכות לשחרר קודם כל את המחשבה שלנו. הרבה פעמים אנחנו המבקרות הכי קשות של עצמנו, יותר מכל אחד אחר בסביבה.