כפי שרובכן בטח יודעות, השתתפתי היום בתכנית הבוקר של קשת באייטם קצר על מחאת המידות שמשתוללת לאחרונה (לכל הבקשות שאעלה לינק – ברגע שיהיה אעלה כמובן).
לצורך האייטם הלכתי עם תחקירנית של התכנית ומצלמה נסתרת לבקש מכנסיים במידה 48 במגוון רשתות גדולות. היה מעניין לראות איך המדפים עמוסים במידות 32 ו-34, אבל מהמידות הכי ממוצעות של 40-44 היו פריטים בודדים אם בכלל.
כמובן שלא היה שום דבר במידה 48, אבל בחלק מהמקומות הציעו לנו מידות 44 או 46. בקסטרו היה דגם אחד שהיה קיים גם במידה 46, והוא היה נראה לי נורא קטן אבל היה קשה לי לדעת בוודאות.
המחשבה לא הניחה לי ולאחר כמה ימים החלטתי ללכת לחנות עם סרט מדידה ופשוט למדוד! להלן ממצאי:
ג’ינס ראשון מזארה – מידה 44. חצי היקף של 43 ס”מ.
ג’ינס שני מזארה – מידה 44. חצי היקף של 42 ס”מ.
ועכשיו ה”שוס” הגדול. ג’ינס מידה 46 מקסטרו. הג’ינס שהראו לי בכזו התפעלות של “הנה, יש לנו גם מידה 46”!
חצי היקף – 43 ס”מ. בדיוק כמו ג’ינס מידה 44 בזארה. כלומר, קסטרו אולי מספרים שיש להם מידה 46, אבל בפועל זה מידה 44, מה שהופך בעצם את הג’ינסים במידה 44 למידה 42 וכן הלאה. מה הפלא שנשים ונערות שאינן ממש רזות או שיש להן קצת קימורים לא מוצאות מה ללבוש שם?
צילמתי גם מקרוב את התווית כי קצת קשה לראות:
החלטתם לא לייצר מעל מידה מסויימת – מילא, אני מניחה שזכותכם. אבל לפחות שהמידות שכן קיימות יהיו נאמנות למציאות…?
הבדיקה הזו יחד עם עוד עשרות עדויות שמועלות בעמוד מלכוד 42 מדגישה בעיני את הצורך באיזו סטנדרטיזציה של המידות בארץ. יש לא מעט מדינות שבהן ישנה טבלת מידות שהיצרנים נדרשים “להתיישר” לפיה. המצב בו לכל רשת יש מידות אחרות, ולעתים אפילו באותה רשת עצמה המידות בין פריטים שונים לא אחידות, בעייתי מאוד.
