מעולם לא היינו חברים/ג'נדרקוויר

מעולם לא היינו חברים,
הכרתי לכם תודה,
על מי שאתם
ומה שאתם עושים לי
אבל מעולם לא היינו חברים.

מעולם לא התחברנו,
מעבר לעובדה שבגיל 20 החלטתם לצמוח לשיא,
מבלי ששאלתם את דעתי.
פשוט הגחתם במלוא הדרכם והכרזתם ״אנחנו כאן, מחוברים אלייך נשאר״.

ראיתי איך הגברים מביטים בכם
ראיתי איך נשים מקנאות לכם.
אבל אני,
אני ואתם מעולם לא היינו חברים.

היו שנים שייחלתי לכם שתחלו
שניפרד מתוך הכרח, איזה סרטן קטן…
שלא יאמרו עליי – השתגעת? מה את עושה? הם משגעים, איך את לא רואה במה זכית? יש נשים שהיו מתות שיהיו להן כמו שלך.

אז שיבואו כל אותן נשים ושיקחו –
הנה – שיבואו ויקחו…
אני כבר שנים מוכנה שיקחו.
אני לא רוצה.
לא צריכה.
עבורי הם מעמסה.

כן, עולם משוגע, ״כל אחד רוצה מה שיש לאחר״
כך חשבתי, ולכן כנראה התמהמתי שנים.
אבל היום אני יודעת,
אני לא רוצה מה שיש לאחר,
אותם אני פשוט לא רוצה

אז בקרוב חברים, ניפרד…
בין אם מעכשיו אהפוך לפריק, או משהו אחר.
כל זמן שאני מסתובבת עם עצמי…
להמשך דרכי…
בכם אין לי עוד צורך יותר,
אין בי שום רצון לסחוב אתכם איתי
למסע.
כי עבורי אתם נטל, שנים, לא מתנה.

***
רוצות לשתף בסיפור שלכן? לשלוח טור דעה על נושא שבוער בכן?
מוזמנות לכתוב ל-maywearit@gmail.com ואולי תהיו הבאות במדור.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

נכתב ע”י
יותר מ- May Graff

האני בי: ברוכה השווה!

פה ושם יש פוסטים שמשמח אותי במיוחד לכתוב, וזה ללא ספק אחד...
קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.