כשגרתי ליד דיזנגוף סנטר הייתי מדי פעם הולכת לשם בימי שישי כשהיה מתארח יריד המעצבים השבועי.
אני זוכרת שתמיד הייתי חולפת דרכו במהירות כי היה ברור לי שאין שם בגדים בשבילי, ובמיוחד אני זוכרת שתפס את עיניי דוכן עם שמלות צבעוניות ומדגישות מותן שמאוד מצאו חן בעיני – אבל משום מה היה לי ברור שלא יהיו שם מידות ולכן לא טרחתי בכלל לבדוק או לשאול.

לפני כשנה וחצי, כשהתחלתי להכנס יותר לעומק לכל תחום אופנת הפלאס סייז בארץ, פתאום נתקלתי באחד הירידים שאורגנו כאן באותן שמלות בדיוק! בירור קצר העלה שמדובר בשמלות (ובבגדים בכלל) של המעצבת נועה רובין, שהן דווקא נדיבות ומגיעות עד מידה 50-52. חבל שבמשך שנים לא טרחתי לבדוק, אבל כמו שאומרים מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

השנה נועה עשתה עוד צעד קדימה ופתחה גם חנות מקסימה משלה בגבעתיים, ואני הלכתי לשם לבדוק מה יש לה להציע.

השמלה הראשונה שקראה לי מהסטנד היא הטורקיזית הזו- לא מפתיע מכיוון שטורקיז הוא ללא ספק אחד מהצבעים האהובים עליי. היא בעלת חגורה מפוספסת וההדפס הזה גם מבצבץ ממחשוף הרבידה המחמיא (במיוחד לבעלות החזה הגדול שבינינו).

לאחר מכן ניסיתי שמלה מקסי מרשימה – שחורה בחלקה העליון ומנוקדת בתחתון עם חגורה אדומה שמוסיפה זריקת צבע. שמלה שבקלות יכולה להתאים לאירועים חשובים והיא אלגנטית מצד אחד אבל צעירה וכיפית מצד שני.

השמלה הבאה בתור היתה סגולה כהה (ולא שחורה כפי שנראה בחלק מהתמונות!) עם חגורה וחלק פנימי בנייבי מנוקד. צירפתי גם תמונה מאחור כך שתוכלו לראות איך השמלות האלו מחמיאות לקימורים הנשיים ומדגישות אותם.

היום בו צילמנו היה יום חם מאוד, והשמלה הבאה היתה נעימה במיוחד לצילום ביום כזה: היא עשויה מבד אוורירי ונעים שאינו נצמד, ובניגוד לשמלות הקודמות שראיתן אין לה חגורה כך שהיא קצת יותר loose על הגוף אבל עם זאת עדיין מספיק קרובה לקווי המתאר שלו.

נקודות זו חולשה קשה. לשמחתי גם נועה המעצבת חולקת אותה ובהרבה מהשמלות שלה יש הדפסי נקודות, בין אם בבד העיקרי או בחגורות ותוספות.

אחד הצבעים שפחות תמצאו בארון המאוד צבעוני שלי הוא אדום לוהט. הסיבה לזה היא ההיצע של רשתות הפלאס סייז בעבר שהתמקד בעיקר בשחור, כחול כהה ואדום, מה שיצר אצלי מין קישור בין הצבע הזה לבגדים המכוערים של אז. השמלה המשגעת הזו היא סוג של תיקון לסלידה הזו, היא בעיני סקסית להפליא ואני חושבת שהגוון שלה מאוד מחמיא לי.