עשר המכות של עיצוב פלאס סייז

כל עונה זה קורה מחדש. אני מקבלת קטלוגים או מוזמנת להשקות של קולקציות חדשות. בשמחה וששון אני מתכוננת לראות מה הרשתות והמעצבים הכינו לנו השנה, רק בשביל לגלות כל פעם ופעם מחדש את אותן טעויות חוזרות על עצמן שוב ושוב.
אז ברוח החג ובשביל להקל על כולם בעתיד הנה אני מפרסמת את המדריך המלא: מהן עשר המכות של עיצוב הפלאס סייז ומדוע הן מופיעות כל כך הרבה?

1.גדול מדי
זו מכה שמופיעה בעיקר אצל רשתות ומעצבות מבוגרות יותר ונובעת מהקונספציה (המוטעית) שככל שהבגד יהיה גדול יותר כך האישה תראה רזה יותר. האמת כמובן הפוכה לחלוטין – בגד גדול מדי לא רק שלא מקטין אלא להפך, מגדיל ומרחיב.
יש לציין אגב שכשאני כותבת גדול מדי הכוונה היא לא שצריך רק ללבוש בגדים צמודים מאוד או מדגישי מותניים. אוברסייז יכול להיות מעולה בכל המידות. אבל גם אוברסייז צריך להיות גדול במידה הנכונה ובעיקר תפור בחוכמה בשביל להיות מחמיא ולא להראות סתם כמו שק שזרקת על עצמך.

2. ארוך מדי
עוד מבית המדרש של "להסתיר ולטשטש" נוצר יצור הכלאיים הבא: פריטים שארוכים מכדי להיות חולצות וקצרים מכדי להיות שמלות. במקור הצרה הזו נוצרה כיוון שיש נשים שחשות שלא בנוח עם הישבן שלהן וחשבו שהאורכים האלו יטשטשו אותו. וגם כאן כמו בסעיף הקודם נוצר אפקט הפוך לחלוטין – האורכים האלו ממסגרים ומדגישים את החלקים הרחבים של הגוף ולמעשה מושכים לשם את העין. בנוסף צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא סקנדינביה והגובה הממוצע של נשים כאן הוא לא גבוה. זה אומר, מעצבים יקרים, שכדאי לקחת את זה בחשבון כשמתכננים פרופורציות של בגד.

3. אפליקציות במקומות לא קשורים
הו, כמה שרשתות האופנה למידות גדולות אוהבות אפליקציות. לא נדיר בכלל להתלהב מזוג מכנסיים שבגדול הם סבבה ויש להם גזרה טובה, רק בשביל לגלות שתקועה להם אפליקציה בצורת איזה לב או פרחים על הישבן או הירך. כי חלילה שנהנה מסתם ג'ינס בגזרה טובה. למה זה טוב? בחיי שאין לי מושג. זה לא אופנתי, לא צעיר, לא מחמיא – בקיצור, לא.

4. כיסים במקומות לא קשורים
קודם כל שיהיה ברור – כיסים במכנסיים ושמלות זה דבר נפלא ומבורך והלוואי שיימשך. אמה-מה? הכיסים צריכים להיות במקומות הנכונים! כן, כאלה שאפשר להכניס אליהם ידיים! למעצבי הפלאס סייז יש הרבה פעמים נטייה לתקוע כל מיני כיסים וכיסי דמה במקומות לא קשורים לחלוטין – נמוך מדי, גבוה מדי ובאלכסונים. מה לעזאזל התועלת בזה? זה גם לא פרקטי וגם לא נראה טוב…!

5. שחור מדי
בשחור לכשעצמו אין שום דבר רע. זה יכול להיות צבע מחמיא, אלגנטי ומוצלח. הבעיה מתחילה כשנכנסים לחנות מידות גדולות ומגלים ש-90% ממנה מורכב משחור, שחור ועוד שחור. גם כאן הסיבה לכל הסיפור הזה היא ששחור יכול ליצור אשליה של הקטנה (כלומר: הרזיה). אבל מה שהחנויות האלה לא לוקחות בחשבון זה שיותר מדי שחור גם יכול להיות מדכא, מכבה את עור הפנים, משעמם וחדגוני. אה, וגם שלהיראות רזות זו לא בהכרח שאיפתנו היחידה או העיקרית בחיים. אז בחייאת, תנו לנו עוד צבעים ולא רק את הכחול כהה והאדום המתבקשים אלא גם לבן, ירוק, פסטלים, צהוב וכל שאר צבעי הקשת.

6. בדים לא נכונים
המכה הזו מתחלקת לשני תתי סעיפים: הראשון – מעצבים שבוחרים בדים מלאי לייקרה שנדבקים ונצמדים לכל קפל וחריץ בגוף, והשני – שימוש בבדים כבדים ולא נושמים שגורמים להזעה מוגברת. בואו נודה באמת – נשים גדולות נוטות להזיע יותר, ובקיץ המזעזע שלנו אין שום צורך בבגדים שיגרמו לנו להרגיש עוד יותר חנוקות ומזיעות ממה שאנחנו גם ככה. כמו כן: בדים נדבקים זה לא מחמיא ולא שיקי בשום צורה.

7. הדפסים ענקיים ומכוערים
לא ברור למה בבואם לעצב קולקציה למידות גדולות המעצבים נמשכים אוטומטית דווקא להדפסים הכי מכוערים, מבוגרים ולא טרנדיים. האם יש איזשהו כלל שלא מאפשר להם להשתמש בהדפסים החמודים והצעירים בהם משתמשים למידות ה"רגילות"? האם המטרה היא לגרום לעין להתמקד בהדפס הנוראי כך שלא נשים לב ללובשת עצמה?

8. כיתובים לא קשורים
בדמיוני אני רואה מעצב מסיים לעבוד על פריט לקולקציה. הגזרה טובה, הצבע מוצלח וההדפס מעניין אבל המעצב לא שלם עם עצמו עדיין. פתאום עיניו אורות: אני יודע מה חסר! כיתוב מטופש וחסר משמעות!!!
אז כן. עוד אחת מהרעות החולות של עיצוב פלאס סייז זה כיתובים בלתי קשורים שתקועים בכל מיני מקומות. אני לא מדברת על טי שרטים עם כיתובים מעצימים או שנונים שנפוצים בשנים האחרונות אלא על סתם מילים חסרות הקשר שלרוב גם ממש לא מתכתבות עם הבגד ופשוט נראות תקועות. קחו לדוגמא את השמלה למטה. הגזרה שלה בסיסית וטובה ואני אישית אוהבת הדפסים פרחוניים, אבל למה לעזאזל צריך את הכיתוב הזה? ומה זה בכלל Sunday Seoul???

9. א-סימטריות
בשם כל אלוהי הבגדים היפים, למה מעצבי פלאס סייז תמיד חייבים לתקוע כל מיני סיומות א-סימטריות מתנפנפות בחולצות, שמלות וחצאיות? האם הם חושבים שמי שיראה אישה לבושה בבגד כזה כל כך יתבלבל מהקצוות המתנפנפים שהוא לא ישים לב שהלובשת שמנה…?

10. אובר עיצוב לפריטי בייסיק
זו בעצם בעיה שמאגדת כמה מהמכות שתוארו פה עד כה. התחושה היא שמעצבי פלאס סייז לא מסוגלים או רוצים לתת לנו סתם פריטי בייסיק טובים. במקום ג'ינס קלאסי בגזרה גבוהה נקבל את אותו ג'ינס עם פאטץ' על הישבן. במקום גופייה לבנה בסיסית נקבל את הגופייה עם כיתוב מוזר וקצוות א-סימטריים. ובמקום שמלה שחורה קטנה נקבל שמלה שחורה קטנה עם כיסים שאף זוג ידיים נורמלי לא יכול להכנס אליהם. למרבה השמחה בשנים האחרונות זה קצת משתנה וצצים מותגים חדשים שחורטים על דגלם את הנושא של פריטי בייסיק מוצלחים, אבל לגמרי יש עוד לאן להתקדם.

11. שימוש בדוגמניות רזות לייצוג פלאס סייז
המכה ה-11 לא קשורה לעיצוב נטו אבל הרגשתי שאני חייבת להוסיף אותה. משום מה מותגי הפלאס סייז הגדולים בוחרים שוב ושוב בדוגמניות שאין להן דבר וחצי דבר עם קהל היעד של הרשתות. כאלו שאפילו המידה הקטנה ביותר בחנות גדולה עליהן. מקצת ידע פנימי אני יודעת שחלק מהראשים בחברות האלה חושבים שמידה 42 ומעלה לא עוברת מצלמה ושלקוחות ירתעו אם הן יראו דוגמניות גדולה יותר מופיעה בקטלוג. זו תפיסה כל כך מיושנת ולא נכונה. בכל העולם כבר הבינו שנשים רוצות דמות להזדהות איתה, ושיותר קל להן לקנות בגדים ולהתחבר לדוגמנית כשהן יודעות שהבגד יראה עליהן קרוב לאיך שהוא נראה על הדוגמניות. יש בארץ לא מעט דוגמניות פלאס מהממות – את חלקן הצגתי בשבועות האחרונים במדור + פוקוס. אני מקווה שכל ראשי החברות האלו יגדלו ביצים ושבעוד כמה שנים לא יהיה דבר כזה דוגמנית במידה 38 שמייצגת חברה למידות 42 ומעלה.

 

שיהיה לכולנו פסח שמח, חג של שחרור אמיתי ממוסכמות ישנות וכובלות ואהבה אמיתית לעצמנו ולגופנו!

 

 

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

נכתב ע”י
יותר מ- May Graff

לוק יומי 6.8.18

שמלה: ניו לוק (ישנה). חגורה: פיפה. עגילים: נחלת בנימין. נעליים: ייבוא אישי...
קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.