+ פוקוס: בר דימרי

בר דימרי היא מהנשים האלו שמסובבים אחריהן את הראש כשעוברים מולן ברחוב. באמת יפהפיה אמיתית. ועם זאת, היה מעניין לגלות (אך לצערי לא מפתיע) שגם לדוגמנית יש ימים של חוסר שלמות עם המראה והמשקל.
היום בר בת ה-26 היא אחת מדוגמניות הפלאס סייז המובילות בארץ, ובמידה 42-44 הספיקה כבר לדגמן למידות, לוויטקס, נומה, עדיקה ועכשיו גם לחברה החדשה is:about.
חוץ מזה, אני חייבת לצאת בקריאה נרגשת לכל הגברים השווים: היא פנויה!!!

איך הגעת לתחום הדוגמנות?
כל החיים הייתי בנאדם שעושה דווקא. תמיד היה לי בטחון עצמי, לא התביישתי, הייתי מאוד חברותית. לא הייתי מהשמנות שנחבאות אל הכלים. ותמיד אמרו לי שאני יפה ושאם ארזה אהיה דוגמנית. כשהתחילו כל הקהילות בפייסבוק של אופנה מלאה הבנתי שיש עוד אנשים כמוני ונהייתי מודעת לכל מה שקורה בתחום. כשהיה את שבוע האופנה למידות גדולות פניתי לגאלה ואמרתי לה שאני רוצה לדגמן והיא אמרה לי לבוא לאודישן. כשהגעתי גיליתי ששמו אותי בתצוגה של המקצועניות ולא של החובבניות, שזה היה מדהים ומפתיע. ככה התחלתי וזה נתן לי הרבה חשיפה שבעקבותיה עשיתי מספר קמפיינים, האחרון ביניהם הוא זה של Is:about. מדובר בקמפיין ברמה שעוד לא היתה בארץ בתחום הפלאס סייז. זו רשת חדשה שבה קראו את השוק נכון והבינו שיש צורך בבגדים טרנדיים וזולים.

צילום יח”צ ל-is:about

מה יחסך לנושא הדיאטה וירידה במשקל? האם קיבלת הערות על הנושא בהקשר מקצועי?
רוב חיי אני מתנדנדת מבחינת מידה. בכיתה י”א עשיתי דיאטה רצינית וירדתי למידה 40, ולעומת זאת בסוף הצבא הגעתי לסביבות ה-48. אחרי הדיאטה האחרונה שעשיתי הגעתי שוב לאזור מידה 40 ואמרתי לעצמי שלא אחזור יותר למידה 44, זרקתי את כל הבגדים הישנים… וכמו שאפשר לראות, בסוף עליתי.
אני מייצגת את החלק הנמוך בסקאלת הפלאס סייז ואם ארד מתחת לזה כבר לא אחשב מידה גדולה. מה שיפה בדוגמניות פלאס זה שאנחנו מגיעות במגוון צורות ומבנים ושכל אחת היא קצת אחרת. לי בכל אופן לא אמרו לעלות או לרדת בהקשר מקצועי.
בעבר הכרתי מישהי שהיתה יפהפיה ומהממת בעיני, רזה כמובן, והיא נורא התביישה להתחיל עם בחור שמצא חן בעיניה בעוד אני התחלתי עם מי שרציתי. זה גרם לי להבין שהבטחון העצמי שלי זה חשוב, שמה שאתה משדר זה מה שאתה ואם אתה משדר שטוב לך גם הסביבה תתייחס אליך ככה.

צילום: שירז גרינבאום ל-Levitex

האם את מרגישה סוג של שליחות מעצם היותך דוגמנית פלאס סייז? האם את מרגישה שהפכת להיות role model?
אני לחלוטין מרגישה שליחות. מהתמונה הראשונה שהעליתי כדוגמנית (עד היום קשה לי להגיד שאני דוגמנית) הרגשתי שאני בעצם אומרת: כן, אני שהייתי הנערה השמנה, גם אני יפה וגם אני חלק מאידאל היופי ויש נשים כמוני שהן יפות ומצליחות וחכמות. אני מקבלת הודעות מנשים בכל הגילאים ומגברים שאומרים כל הכבוד על הפעילות ושגרמתי להם להעריך את הנשים שלהם. לדוגמה, נערה מהעיר בה גדלתי אמרה לי שהיה לה קשה להצטלם יחד עם כולם ומאז שהיא עוקבת אחריי נהיה לה יותר קל וכיף. הרגשתי שאם הצלחתי לגרום לנערה צעירה להרגיש שווה כמו כל החברים שלה אז עשיתי את שלי.

צילום: גיא גלעד ל-Meedot.com

האם את חושבת שהעיסוק התקשורתי בנושא ה-body positivity גרם לשינוי חיובי בתחום בארץ?
יש לנו עזרה טובה מבחוץ בדמות אשלי גרהם שעשתה היסטוריה מאז שהופיעה על השער של ספורטס אילוסטרייטד. מאז שהיא בתודעה המחשבה היא שאם זה טוב לחו”ל זה טוב גם לנו. ראו את זה בהפקה האחרונה שהשתתפתי בה וכללה את מיטב אנשי המקצוע: במאי, סטייליסט וכולי. זה מחלחל. רואים את זה גם בעבודה שלי שההיקף שלה הולך וגדל ובכל מיני פרוייקטים שיוצאים. אני מקווה שזה לא ישאר כנישה אלא באמת יהפוך למצב שבכל קטלוג של כל חברה יש גם דוגמניות פלאס. תמנון למשל עשו את זה עכשיו עם ירדן רוקח ואני מקווה שהם רק הראשונים בגל שימשיך.

איך את רואה את התחום מתפתח בארץ בעתיד?
לדעתי חברות יבינו שעסקית חבל להם לוותר על הקהל הזה. יש שוק מאוד גדול ומאוד “קונה” שרעב לאופנה. זה לרוב נשים קצת יותר מבוגרות, אחרי לידה, לא נערות, שכבר יש להן כסף והן פלח שוק מאוד חשוב כלכלית. מי שלא יבין את זה לדעתי לא יהיה לו מקום. כל העולם עובר את הדרך הזו כי במציאות יש מגמה של השמנה בעולם והבגדים צריכים ללכת לכיוון הזה. אני מרגישה כמו כוח חלוץ לעניין הזה וכפי שאמרתי קודם אני צופה שבעוד כמה שנים כשקסטרו ורנואר יצלמו קטלוגים יהיו בהם מגוון רחב של מידות.

צילום: ערן לוי לנומה

יש סטיגמה על דוגמניות שהן טיפשות אבל בשיחות שעשיתי עם דוגמניות פלאס גיליתי שאצלכן זה ממש ההיפך. את חושבת שיש הבדל ביניכן במובן הזה?
בגלל המשקל שלי ובגלל שלא הייתי בשטאנץ של החברה כשהתבגרתי זה גרם לי להעשיר את העולם הפנימי שלי ולפתח אישיות מאוד מוצקה. זאת לעומת דוגמניות רזות שאני רואה לפעמים שמתעסקות רק בגוף ובחיצוניות ולא מטפחות את הנפש. דוגמניות הפלאס זה עולם ומלואו עם המון אמירה ואישיות וכל אחת שונה לחלוטין, וכולן חברות שלי שאני מאוד אוהבת ומעריכה. אני חושבת שעולם הדוגמנות ה”רגילה” הרבה יותר שטחי ותחרותי.

מה היית מאחלת לעצמך ברמה המקצועית?
דרך הדוגמנות למדתי המון על עצמי. חשבתי שזה קל והבנתי שזה ממש לא. זה גם פתח לי את החשק לחזור ללמוד משחק. מאחלת לעצמי להמשיך להיות על במה, לייצג נשים ולהיות פה לנשים שקשה להן לדבר וצריכות להשמע. שרק נגדל מכאן.

צילום: שירז גרינבאום ל-Levitex