כל הדוגמניות יפות. זה מתבקש מעצם העיסוק שלהן. אבל יש דוגמניות שהן גם פשוט בנות אדם מקסימות ונשמות טובות, ומירב תיתה עשוש היא אחת מאלו.
מירב, שאוחזת במידה 44, הפכה בשנה האחרונה לאחת מהפנים המובילות והמזוהות ביותר בדוגמנות של מותגי פלאס סייז כגון מתאים לי, טליה, סטייל ריבר ודרור קונטנטו. ממש מחר היא תופיע בשבוע האופנה של תל אביב בתצוגה של המותג ANNA שלראשונה בתולדות שבוע האופנה התל אביבי יציג נשים במגוון מידות על המסלול.
צלם: אור דנון לסטייל ריבר/קווין סייז
איך הגעת לתחום הדוגמנות?
האמת שממש במקרה. פנו אליי ממתאים לי להשתתף בפרוייקט של לוח שנה סקסי, לא ממש ידעתי מה זה אומר ולאן אני נכנסת אבל היה בי דחף לא מוסבר לענות כן.
לאחר שהתמונות עלו, הפייסבוק שלי הגיע למצב קריסה מרוב הודעות שקיבלתי מבנות על מה שמודל כמוני מהווה עבורם, הבנתי שלא סתם החיים זימנו לי שליחות שכזו, עבודה שאני גם מאוד נהנית ממנה וגם גורמת לאנשים יותר ויותר לקבל את עצמם וככה ב”ה לאט לאט התחלתי ודחפתי את עצמי לעוד עבודות ופרוייקטים.
מה יחסך לנושא הדיאטה וירידה במשקל? האם קיבלת הערות על הנושא בהקשר מקצועי?
אני חושבת שאין דבר כזה רק ביקורות טובות, ברגע שהמקצוע שלך הוא להיות דוגמנית וכשהגוף והפנים שלך בפרונט, את נמצאת במקום שנתון לשפיטה ופרשנות של אנשים שרואים אותך. אז כמובן כמו שקיבלתי הודעות מרגשות מילדות ונערות שעזרתי להם לקבל ולאהוב את עצמן יותר, קיבלתי גם הודעות מאנשים שמתיימרים להיות גדולי הרפואה הבאים שגם ללא בדיקות ונטו מהסתכלות בתמונה הם יכולים לומר לי אם אני אדם חולה שסובלת מעודף משקל. והיו גם אנשים שטענו שאני בכלל לא במידה גדולה ואני מעלה תמונות שבהם אני קוראת לעצמי פלאס סייז כדי למשוך צומי. אני לא עושה שום דבר ממה שאני עושה ממקומות כאלה, ואני מאוד מודעת לעצמי. אין לי רצון להרזות ואני לא קוראת לעצמי מידות גדולות כי אני באמת חושבת ש44 היא מידה גדולה, בעיניי אני מידה מאוד ממוצעת. אבל היות וזו ההגדרה שכל מי שמעל 42 נחשבת פלאס סייז, אז אני משתמשת בזה.
עכשיו יחסי לדיאטה הוא כמו שיחסי לכל דבר שבחור/ה בוחרים לעשות- אם זה יגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך, תעשי את זה. אבל שום דבר לא מבטיח לך שאחרי הדיאטה או הגדלת החזה, או הניפוח שפתיים תאהבי את עצמך יותר. המרדף אחרי ה”שלמות” כביכול לא נפסק אף פעם, תמיד יגרמו לך להרגיש שאת לא מספיק טובה ויפה, כי אידאל היופי מוכר לנו אנשים לא מציאותיים, ללא קמטים, ללא צלוליט, ואנשים רודפים אחרי עוד טיפול יופי ועוד טיפול. לא יותר פשוט לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו? לקבל את עצמינו למרות כל הפגמים? תמיד תדאגי להיראות במיטבך, זה חשוב ועושה לנו הרגשה טובה, אבל תדעי לאהוב את עצמך גם כשהבוקר יצא לך חצ’קון או עלית קצת במשקל. כל אלה הליכים טבעיים וטובים שמראים שאנחנו בחיים, ונהנים מהחיים. וכמובן אם מדובר בדיאטה כחלק מהליך בריאותי אז אין פה שאלה. פשוט צריך כל דבר לקחת בפרופורציות, להבין שכולנו אנשים שונים וכולנו נראים אחרת ואל לנו לרדוף ולרצות תמיד להיראות כמו משהו שאנחנו לא.
צלמות: יעל ונעמי ים סוף לטליה
האם את מרגישה סוג של שליחות מעצם היותך דוגמנית פלאס סייז? האם את מרגישה שהפכת להיות role model?
כל דוגמנית היא סוג של מודל לחיקוי, זה באיזשהו מקום משמעות השם, אנחנו מהוות דוגמא למה שאנשים רואים ורוצים להיות כמותם, ואני שמחה להוות ולהיות גם סוג אחר של דוגמנית ממה שאנחנו כולנו התרגלנו לראות, שילדים ונערים יגדלו על עוד מגווני יופי, ויבינו שלהיות שונה זאת ברכה, זה להיות ייחודי במשהו. אנשים כבר לא מעוניינים בלהיות ייחודים, הם כל הזמן רוצים להיות כמו כולם, חבל על כל כך הרבה יופי וכישרון שנבלעים בתוך כל ההמון רק בשביל המטרה להיות כמו כולם.
האם את חושבת שהעיסוק התקשורתי בנושא ה-body positivity גרם לשינוי חיובי בתחום בארץ?
כל דבר הכי קטן שעושים בתחום מביא לשינוי, כי מספיק אפילו אדם אחד שהושפע מכך וזה ייגרר ויימשך הלאה וייגע בעוד אנשים ובעוד תחומים, יש לנו עוד הרבה לאן לשאוף ובמה להשתפר, ואנחנו צריכים לעשות כמו שיותר בנידון.
צלם: שי פרנקו
איך את רואה את התחום מתפתח בארץ בעתיד?
אני רוצה להאמין שמרוב שזה יהיה עניין שבשגרה, כבר לא נראה חלוקה בין המידות “הרגילות” למידות ה”פלאס סייז”. כולנו דוגמניות נקודה, היא לא מיני סייז ואני לא פלאס סייז כולנו סייז :-) ואני מייחלת ומתפללת שיכניסו לתכנית הלימודים כמה שיותר שיעורים שקשורים בקבלה עצמית ואהבת האני והגוף.
מה היית מאחלת לעצמך ברמה המקצועית?
מאחלת לעצמי שתמיד אוכל לעשות את הדברים שאני אוהבת, שתמיד אמשיך להשפיע לטובה על חיים של אנשים ולגרום להם להרגשה טובה בחיים. אני מאחלת לי ולכל התחום הזה שיידעו להעריך אותנו כדוגמניות ולא כ”גימיק” ושלא יהיו כאלה שיחשבו שאנחנו אמורות לעשות עבודות ללא תשלום רק כי אנחנו “שמנות”.
צלמת: שירז גרינבאום ללווויטקס
צילום תמונה ראשית: דביר כחלון לדרור קונטנטו
