שונאים, סיפור אהבה

כמו רבים מאיתנו גם אני לפעמים חוטאת בשקרי הפייסבוק – מעלה תמונות של אושר, חופשות, אהבה ובילויים. על פניו הכל כביכול ורוד ומושלם.
אבל כמובן שהאמת מורכבת יותר, וגם בחיים הבסך הכל מאוד טובים שלי יש לפעמים רגעים מבאסים. הפוסט הזה הוא דוגמה לכך.

הכל התחיל בשנה שעברה כשצילמנו פוסט לכבוד וולנטיינז דיי. הפוסט ההוא יצא כל כך יפה (למעשה זה עדיין אחד הפוסטים האהובים עליי בכל תולדות הבלוג) שהחלטתי להפוך את העניין למסורת ולעשות פוסט כזה גם השנה. הכל היה מוכן – סגרנו מאפרת, צלמת, הכנו אאוטפיטים, שאלנו פריטים, בחרנו לוקיישן – והנה, יוצאים להפקה.
אבל איך אומרים, האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק? במקרה שלנו בעיקר ליאו צחק ואני בכיתי…

לליאו, בן זוגי, יש הרבה הרבה מעלות ותכונות טובות. באמת. הוא בן זוג סופר מתחשב, אוהב, אמפטי, אכפתי, תומך ובנוסף לכל גם מתעניין באופנה ובספרים, מבשל מדהים וחובב חתולים. לא צריך הרבה יותר מזה, נכון?
אבל יש לו חסרון אחד משמעותי – חוסר יכולת מוחלט לעמוד בזמנים ובכלל לתכנן את הזמן שלו בצורה נכונה. בגדול אני כבר רגילה לזה ואפילו כבר לא מצפה לעמידה בזמנים. כשהוא אומר שהוא חוזר תוך חצי שעה אני יודעת שמדובר בשעה לפחות ואפילו כבר לא מתעצבנת. כשאנחנו צריכים לצאת למקום כלשהו אני מראש אומרת לו להיות מוכן שעה לפני הזמן האמיתי כי אני יודעת שלוקח לו זמן. אבל לפעמים זה פשוט לא עובד.

ביום הצילומים היינו צריכים לקום מוקדם כדי להתכונן. בזמן שאני קמתי, התקלחתי, התארגנתי וישבתי לאיפור אצל המאפרת (ענבל כהן-גולנזר הנפלאה) ליאו קם לו לאט כהרגלו. מפה לשם השעה כבר תכף 10:00, השעה שבה קבענו להפגש עם טליה הצלמת בלוקיישן, ובעוד אני מוכנה ומתוקתקת הוא בקושי טרח להסתרק ולשטוף פנים.
הגענו לסט קצת לפני 10:30. לכן זה בטח נשמע כמו שטויות, כולה חצי שעה של עיכוב, אבל אני הרגשתי שאני מתפוצצת.
ראשית היינו בלוח זמנים מאוד דחוק. הצלמת שלנו היתה צריכה לסיים גג ב-12:15. אבל מעבר לזה, פשוט כעסתי על התחושה שפעם אחת כשאני צריכה שהוא יקום ויהיה מוכן בזמן הוא לא מסוגל לכך. למרות כל ההתראות, ההכנות, הנדנודים שלי. הוא ידע כמה זה חשוב לי ובכל זאת פיקשש.

כשהגענו לסט אני רציתי פשוט לבטל את כל ההפקה. לא רציתי שליאו יהיה לידי ברדיוס של חצי קילומטר, שלא לדבר על להצטלם איתו ועוד בכל מיני פוזות לאבי-דאבי.
היה לי כל כך לא נעים מהצלמת שבאה במיוחד מחיפה, אפילו הצעתי לשלם לה ושתלך, פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת לזייף. אני לא שחקנית ולא יכולה (או רוצה) לזייף אהבה כשאני כל כך כועסת על האיש שלצידי.
למזלי טליה לא נבהלה מההתרחשויות וכשהיא ראתה כמה אני נסערת ומבואסת כאחד היא הציעה שאצטלם לבד, בשביל לא לבזבז את האיפור ואת הבגדים היפים שאת חלקם שאלתי במיוחד. בהתחלה גם את זה לא רציתי אבל בסוף התרציתי.

התחלנו עם הלוק הראשון של חצאית מקסי צהובה וקרופ טופ בהדפס שיש, שניהם מבית המעצבת טליה. בהתחלה הייתי עוד כל כך עצבנית שבקושי הצלחתי לחייך, אבל לאט לאט נרגעתי ובהדרכתה של הצלמת (שיש לציין שהיא גם מתחום הפסיכולוגיה מה שללא ספק מאוד עזר בסיטואציה הזו) השתחררתי ובשלב מסויים אפילו הרשיתי לליאו להצטרף אליי לתמונות. אני חושבת שאפשר לראות את הריחוק שעוד יש בינינו, לפחות בחלק הראשון של הסט.
בשלב מסוייים טליה הציעה שנצטלם כאילו אני מרביצה לו, ואני חייבת להודות שזה ממש עזר. גם שחרר חלק מהכעס וגם גרם לשנינו לצחוק מהסיטואציה ופרק קצת את המתח.

אחרי כן כששנינו כבר יותר רגועים עברנו ללוק השני שכלל שמלת קטיפה יפהפיה של נומה. אני מצרפת קישור גם לג'קט הסגול שליאו לובש למקרה שמישהי מעוניינת.. השמלה הזו פשוט מבקשת שירקדו בה וינפנפו אותה וזה אכן מה שעשיתי :-D יש דברים שאני פשוט לא עומדת בפניהם גם כשאני כועסת.

היינו אמורים להצטלם בעוד שני לוקים אבל בשלב הזה כבר היה ברור שלא נספיק את שניהם (זה מה שקורה כשמאחרים…) ולכן בלית ברירה בחרתי אחד – שמלת קטיפה סגולה וצמודה של נוקס, חנות תל אביבית מומלצת ביותר של בגדי אלטרנטיב ופינאפ. אין לתאר כמה השמלה הזו גורמת לך להרגיש כמו פאם פאטאל. הסתובבתי לי ברחבי שרונה כאילו אני מינימום ג'סיקה ראביט. הרגשתי שאני נראית כל כך טוב איתה שבשלב זה כבר כמעט לא היה אכפת לי מכל הדרמה של הבוקר, ואכן הסט הזה הוציא את התמונות הכי "קרובות" שלי ושל ליאו.

נו, מה אני אגיד לכן. הוא אולי טמבל לפעמים, אבל הוא בכל זאת הטמבל שלי ולמרות הכל אני אוהבת אותו. אבל אין ספק שהצילומים האלה ממש חידדו לי את זה שלא כל מה שנראה יפה בפייסבוק הוא כזה גם במציאות. אם הייתי מעלה רק את התמונות מהלוק הראשון סביר שכולכם הייתם חושבים "איזה יופי, איזה זוג מקסים" ולא יודעים בכלל שברוב התמונות האלה אנחנו בריב ודי שונאים אחד את השני.
מזל שבמקרה שלנו התמונות היפות בפייסבוק הן ב-99% מהזמן אמת.

צלמת ומגשרת: טליה ביקסון
מאפרת על: ענבל כהן גולנזר
בגדים: טליה TALIA
NUMA נומה
Nox Tel Aviv

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

נכתב ע”י
יותר מ- May Graff

לוק יומי 2.10.18

שמלה: איביי (שמלה דומה). עגילים: איביי. נעליים: טו גו. תגובות באמצעות פייסבוק...
קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.