כל מי שמכירה אותי אפילו קצת יודעת שאני לא טיפוס של שחור.
זה התחיל מסוג של “מחאה שקטה” על הבגדים שהרשתות למידות גדולות נהגו לחשוב במשך שנים שראויים לשמנות – גדולים, רחבים, ועל פי רוב – שחורים. אחרי זה דברים קצת השתפרו במובן הזה וכבר התחלתי ללבוש שחור מדי פעם, אבל זה אף פעם לא היה הצבע שאליו אני פונה כשאין לי השראה וזה עדיין החלק הכי קטן בארון שלי.
עם השנים פיתחתי מין תיאוריה שטוענת שמצב הרוח מושפע מהבגדים ובין השאר מהצבע שלהם, ולפחות אני מרגישה הבדל משמעותי כשאני קמה בבוקר ולובשת בגד צבעוני ושמח לעומת בגד שחור.
בגלל כל הסיבות האלה קצת חששתי כשמיכל הראל מפיפה הזמינה אותי לעשות סשן צילומים של בגדים בשחור. מבחר שקים רחבים סטייל מתאים לי של שנות ה-90 ריחפו בתודעתי.
אבל כשהגעתי לחנות לקח לי בדיוק דקה להבין שהבגדים השחורים של פיפה הם הכי רחוקים שרק אפשר מהשקים הלא מחמיאים ההם. והאמת? היה לי ממש כיף לצאת קצת מהקומפורט זון שלי ולשם שינוי להיות יותר אפלה וקשוחה ופחות חמודה ולבבית. נערת רוק גותית כנראה כבר לא אהיה בגלגול הזה, אבל היה כיף להתחפש לאחת כזו!
התחלנו בלוק קלאסי של ג’ינס סקיני אפרפר בשטיפת אסיד וחולצה שחורה חלקה. כאן המקום לציין את חברותי המשגעות לצילומים שמרית מוסקוביץ, עופר גונן-סימון וזוהר ברטל. הרעיון בצילום הזה היה לראות איך נשים במידות שונות ומבני גוף שונים יכולות ללבוש את אותו הלוק ולהראות נפלא, ואני חושבת שזה עבד פשוט מדהים.
אני אגב כל כך אהבתי את הג’ינס הזה שגם קניתי אותו לאחר מכן, כפי שראיתן בלוק היומי של אתמול:
הלוק שאחרי כן היה של שמלת קטיפה עם מין מחשוף לב על בד שקוף. זו בתכלס שמלה שהיא בדיוק בסגנון הקבוע שלי, והיה קל מאוד לקחת אותה למחוזות מתוקים ועדינים. אנחנו רצינו כאמור ללכת דווקא לכיוון אחר ולכן בחרנו לשלב אותה עם נעלי פלטפורמה עם שרשראות באוריינטציה רוקיסטית קשוחה.
מצולמת איתי בתמונה האחרונה כרמל יהלום שהיתה גם המאפרת וכרגיל עשתה איתי קסמים.
אחרי כן עשינו שוב צילום משותף של כל הבנות, הפעם עם שמלת בודיקון שחורה קלאסית. לצערי אין לי תמונה לבד מהסט הזה וזה כה מבאס אותי, השמלה הזו גרמה לי להרגיש סקסית ברמות אחרות. הנעליים המנוקדות הן מקולקציית הרוקבילי של פיפה והן פשוט הורסות. למתקשות העקבים כמוני יש גם גרסה מקסימה בשטוח.
והלוק האחרון והחביב שאהבתי במיוחד הוא לוק של מכנסיים דמויי עור וגופיית קולר שחורה. כשיצאתי מתא ההלבשה עם הלוק הזה אוטומטית הרגשתי כמו סנדי מ”גריז” אחרי המהפך :-D ובתור אחת שהיתה קצת אובססיבית על הסרט הזה בנערותה זו לגמרי מחמאה.
מאוד אהבתי אגב את העובדה שבחולצה יש פס מובנה מראש של בד שמשמש קולר ולא צריך לקשור אותו בעצמך, שמהניסיון שלי זה אף פעם לא נוח.
הנעליים המהממות (והנוחות להפתיע!) הן גם מקולקציית הרוקבילי של פיפה וגם איתן חזרתי הביתה.
האם אלבש מעכשיו רק שחור? כמובן שלא. זה עדיין לא הצבע הראשון שאני חושבת עליו כשבא לי להתלבש.
אבל כן ראיתי כמה שחור יכול להיות מיוחד ומגניב, כמה הוא ממש לא חייב להיות שקים משעממים וכמה הוא יכול להיות מגוון. נסו ותהנו!
צילום: אביטל אפשטיין
איפור ושיער: כרמל יהלום
הפקה וסטיילינג: מיכל הראל
בגדים ונעליים: אופנת פיפה
