בשבוע שעבר התחילו שבועות האופנה בתצוגות לקראת עונת אביב-קיץ 2017. כרגיל הסבב הולך כך: ראשית שבוע האופנה של ניו יורק, לאחר מכן של לונדון, אחריו בא מילאנו ושבוע האופנה הפריזאי סוגר את הסבב לאחר קצת מעל חודש.
בפוסט זה אתן לכם את ההיילייטס מבחינתי של התצוגות, המעצבים והלוקים שהכי אהבתי.
שימו לב שזה יהיה פוסט מתגלגל – אחת לשבוע בערך אעדכן אותו עם התצוגות החדשות ביותר, עד שיסתיימו כל שבועות האופנה.
כל התמונות לקוחות מהאתר המעולה של Vogue. כל כותרת תהווה קישור לתצוגה המלאה במקרה שאתן מתעניינות ורוצות לראות מעבר לכמה לוקים שבחרתי.
Alice + Olivia
המותג כרגיל מציע לוקים נשיים עם נטייה לבוהו-שיק. כמו בהרבה תצוגות שנראה בהמשך גם כאן יש שימוש רב ברקמות מורכבות שהופכות בגד בגזרה פשוטה למעניין.
Altuzarra
אלטזורה הציגו מוטיב חזק של בגדים מעור נחש או בדים שמדמים עור כזה (למשל שמלת הקפלים האחרונה כאן). שילובי הדפסים בולטים היו גם הם משמעותיים בתצוגה.
Anna Sui
התצוגה של אנה סואי היתה אקלקטית מעט אבל הציגה הרבה מראות יפים. מוטיב שחזר על עצמו רבות היה הדפסים של מטפחות משי שהוגדלו ועברו לבגדים עצמם.
Carolina Herrera
הררה הציגה תצוגה יפהפיה ונשית, כהרגלה. המעצבת חגגה השנה 35 שנים של פעילות והתצוגה הראתה את היכולת שלה לעצב שמלות ערב קלאסיות עם טוויסט מודרני שגורם להן להראות הרבה מעבר לעוד שמלת רטרו.
Christian Siriano
המעצב הצעיר היה בין הבודדים ששילב דוגמניות פלאס סייז בתצוגה שלו, ולא לחינם: אחרי שעיצב שמלה לכוכבת “מגרשי השדים” לסלי ג’ונס והפך למלביש הקבוע של כוכבות מקומרות כמו כריסטינה הנדריקס ברור שחלק נרחב מקהל היעד שלו שייך לקטגוריית הפלאס. בהתאם, הקולקציה כללה פריטים רבים שיחמיאו מאוד למגוון גזרות ומבנים נשיים.
Delpozo
הרבה אלמנטים תלת-מימדיים נראו על המסלול של דלפוזו, אם באפליקציות ובעיטורים שהיו תפורים על הבגדים ואם בבגדים עצמם שהיו מבדים נוקשים שיצרו צורות מלאות נפח או בעלי שכבות רבות.
Dennis Basso
פלטת הצבעים הנייטרלית של אפורים, חומים, לבנים וצבעי אדמה מחמיאה לעיצובים הנקיים והמדוייקים של דניס באסו.
Duro Olowu
המוטיבים הגרפיים וההדפסים הצבעוניים הם הדבר הראשון שהעין רואה בתצוגה של דורו אולוו. השילוב ביניהם לבין גזרות מאוד קלאסיות יוצר מראות מעניינים, מודרניים ואורבניים כאחד.
Lela Rose
לילה רוז הציגה קולקציה אביבית ומקסימה, גם אם לא מתוחכמת במיוחד עיצובית, שעושה חשק לטייל בשדות פורחים ומוריקים ולשיר שירים מתוך צלילי המוזיקה…
Marc Jacobs
התצוגה של מארק ג’ייקובס הזכירה לי מאוד נערות האראג’וקו מטוקיו ובכלל אופנת רחוב יפנית. ההשראה האמיתית היתה אמורה להיות רייב פוליטי, בהתאם לבחירות המתקרבות, אבל אני מודה שאני אישית התקשיתי לראות את ההקשר.
Marchesa
מרקזה ממשיכים במה שהם עושים הכי טוב: שמלות ערב שקפקפות, נסיכותיות, נשיות ומרחפות. לא מקורי או שונה במיוחד אבל עובד כל פעם מחדש.
Michael Kors Collection
הבדים שמייקל קורס השתמש בהם בקולקציה הנוכחית הזכירו לי טפטים מהסבנטיז, ובכל זאת אני חייבת לומר שחיבבתי אותם מאוד. הגזרות לעומת זאת היו קלאסיות והזכירו חליפות של שנות ה-40.
Monique Lhuillier
לולייה התחילה כמעצבת שמלות כלה והקולקציה הנוכחית נועדה לסמן 20 שנה לתחילת עבודתה. אין ספק שהבגדים הרבה יותר מתוחכמים ומודרניים משמלות הכלה של אז, אבל עם זאת הם עדיין נושאים מספיק מסממני הפנטזיה שהפכו את לולייה לכה פופולרית.
Naeem Khan
צבעוניות עזה ושימוש בבדים עשירים וברקמות מורכבות הם מסימני ההיכר של קאן ומקומם לא נפקד גם הפעם. עם זאת פלטת הצבעים היתה פחות עדינה ופייתית ויותר עזה.
Reem Acra
המעצבת, הידועה דווקא בשמלות הערב המרשימות שלה, משנה כיוון בשנים האחרונות ומעצבת יותר פריטים כגון שמלות קצרות, טופים וחצאיות. התצוגה הזו היתה דוגמה לשינוי הזה, לטעמי מוצלח ומעניין מאוד בהשפעת אייטיז מסויימת.
Tadashi Shoji
שוג’י הוא אמן התחרות והרקמה והתצוגה הנוכחית הראתה זאת היטב. ההשראה נבעה מצייר סיני סוריאליסטי המשתמש במוטיבים של טבע, ציפורים, פרחים וכדומה.
Thom Browne
בראון הציג קולקציה מקסימה ומלאת הומור של שמלות שבבסיסן היו כמעט זהות – רק שכל אחת מהן נתפרה בצבעים ובצורות אחרות שנועדו לחקות מערכת לבוש מלאה. כך למשל שמלה אחת נראית כמו חצאית, חולצה, עניבה, ווסט וג’קט – חליפה מלאה!
Tory Burch
טורי בירץ’ מתמחה בסגנון “פרפי” (Preppy) – הכוונה לסוג של נערת קולג’, עם אסתטיקה הכוללת חצאיות קצרות, קרדיגנים, צווארוני פולו ועוד. התצוגה הנוכחית הצטיינה בתחום הזה וכללה פלטת צבעים אביבית ונעימה לעין במיוחד.
Xuly.Bët
אני מודה שלא שמתי לב למעצב הזה בשבועות האופנה הקודמים, אבל הפעם התצוגה שלו בהחלט תפסה את עיני. הבגדים וההדפסים מהווים מחווה לארץ מוצאו מאלי, דבר שניכר גם בסטיילינג ובשילובים הנועזים.
Zac Posen
גזרות נשיות ומחמיאות בהדפסים בולטים ולעתים “כבדים” היו משמעותיים בתצוגה של זאק פוזן. היה גם ניסיון להצעיר את הליין עם שורטים וג’קטי עור, שאני אישית פחות אהבתי.
