הו, שבוע האופנה של מילאנו, אתה עושה אותי מאושרת!
אחרי שבוע האופנה האפרורי והמשעמם למדי של לונדון הגיעה מילאנו והפציצה בצבעוניות, נשיות, אלגנטיות מצד אחד ואקסצנטריות מצד שני – בדיוק כמו שאני אוהבת.
כרגיל היו עוד הרבה תצוגות שלא נכנסו, סיקור מלא ניתן למצוא דרך אתר ווג ועוד לוקים שאהבתי אפשר למצוא בעמוד הפינטרסט שלי המוקדש לנושא.
Antonio Marras
המעצב הציג קולקציה מרהיבה, מבדים מרשימים עם הדפסים וטקסטורות עשירים במיוחד. אבל עם זאת רוב הלוקים שהוצגו היו גם לבישים ולא נראו כמו פנטזיה שנועדה למסלול בלבד.
Au Jour Le Jour
האורך השולט בתצוגה היה ללא ספק מיני. בחצאיות עור תנין מזוייף או שמלות רכות ובשילובי הדפסים מגניבים שכללו גם את הנעליים והמגפיים.
Bally
באלי הציגו קולקציה אלגנטית ונקייה שהשאירה את הבמה לאקססוריז המשגעים: הצעיפים, הנעליים וכמובן התיקים.
Dolce & Gabbana
דולצ’ה וגבאנה הציגו קולקציה מלאת הומור שמרפררת לתיירות, תיירים ואטרקציות מוכרות באיטליה. אך כל זאת בלי לזנוח את המאפיינים הקבועים שלהם: גזרות נשיות, חצאיות מלאות, הדגשת המותן והרבה, הרבה אקססוריז.
Dsquared²
דיסקוורד הציגו קולקציה של לוקים כמעט עתידניים במראה ובפרשנות שלהם. עשויים מבד סקובה של בגדי ים ובצבעוניות בסיסית ברובה הלוקים נראו כמו מעין בגדי ים ספורטיביים מהעתיד.
Emilio de la Morena
דה לה מורנה הציג קולקציה שהיתה ברובה הגדול מורכבת משחור ולבן בלבד, והראתה כמה יופי ואלגנטיות יכולים להיות טמונים בשני הצבעים האלו. בלי יותר מדי אביזרים, הדפסים וקשקושים הבגדים היו פשוט מופת לאלגנטיות קלאסית.
Ermanno Scervino
בעולם מתוקן הבגדים של ארמנו סקרבינו היו הבגדים שאיתם הייתי הולכת לעבודה… :-D
עם גזרות די בסיסיות של חצאיות עיפרון באורך מידי, חולצות מכופתרות ומעילים באורך ברך סקרבינו השכיל לא לשעמם בעזרת שימוש בבדים משגעים ושילובי צבעים לא צפויים.
Etro
באטרו המשיכו את הקו הבוהמייני של העונה הנוכחית והפכו אותו ליותר עשיר, רומנטי ועמוק. השימוש בגוונים מטאליים של זהב, נחושת וכסף תרם מאוד ליצירת מראה מעניין ושונה מעשרות הלוקים הבוהמיינים שמקיפים אותנו עכשיו.
Giorgio Armani
ארמני הציג קולקציה מינימליסטית במפתיע שהורכבה כולה מגווני כחול, אדום, שחור ולבן. היה מעניין לראות איך שילובי הצבעים הללו יכולים לייצר גם לוקים קלילים ליום יום, לעבודה, לטיול ואפילו לים, וגם שמלות ערב מושקעות.
Gucci
בגוצ’י לקחו את מראה הגיק-שיק לקיצוניות צבעוניות ונפלאה במיוחד, לטעמי. חצאיות מידי, חולצות קשירה, נעלי מרי-ג’יין, כובעי בארט וכמובן משקפיים ענקיים נראו תוססים וצעירים בצבעוניות העזה וההדפסים המרשימים.
Luisa Beccaria
הצפייה בתצוגה של לואיזה בקריה הזכירה לי את המונח English rose: בגדים מאוד עדינים, רכים, מלאי תחרות, אורגנזה, שיפון וקפלים בגווני וורוד ולבן עדינים ומעוטרים בפרחים. מעין גרסה מודרנית יותר של הלוק הג’יין-אוסטיני של תחילת המאה ה-18.
Moschino
ג’רמי סקוט, המעצב של ולנטינו, הוא מעצב שרבים אוהבים לשנוא. התצוגות שלו הן התפלשות מהנה – ושימו לב שאני מדגישה את המילה התפלשות ולא ביקורת או מחאה או אפילו מחווה – לתרבות הפופ. הוא הספיק כבר לעשות תצוגות שהושפעו מברבי, מקדונלדס, בובספוג ועוד. ומה הפעם? ההשראה הפעם, תאמינו או לא, באה משטיפת מכוניות :-D אני מוצאת את העבודות שלו מאוד משעשעות ומעניינות, והפעם היו בתצוגה גם לא מעט לוקים לבישים בהחלט ולטעמי יפים.
Stella Jean
ואחרונה חביבה, המעצבת הצעירה החביבה עליי, סטלה ז’אן. כמו תמיד היא שילבה מוטיבים שבטיים בתצוגה – גדילים, פונפונים ורקמות דרום אמריקאיות – תוך כדי שימוש עז בצבע ושילובי הדפסים נועזים. אין ספק שאישה שלובשת את הבגדים האלו היא אישה שלא מפחדת לבלוט.
